למי מכם שרוצה להתקבל ל MBA בקולומביה, NYU, וורטון, HBS, LBS, ברקלי, אינסיאד או חבריהם? אני מקווה בשבילכם שאתם תותחים בשאלות Sentence Correction בפרק המילולי של GMAT. עדיין לא? אז הפוסט הזה בול בשבילכם.
מה לעשות, ישראלים ואנגלית זה לא טריוויאלי, מה גם שפרק המילולי של GMAT הוא קשוח גם לאמריקאים הכי דוברי אנגלית שיש. לכן המונים שואלים אותי ״אבי, כשאני מגיעה לשאלות תיקון משפטים (SC בקיצור, או שאלות משפט) ב GMAT איך לגשת אליהן?״ ואם תפתחו עשרים ספרי הכנה שונים למבחן תקבלו עשרים תשובות שונות לשאלה הזו, כמו גם 4000 ביטויים (idioms) לשינון, 392 כללי תחביר שונים וטון ז׳רגון תחבירי (בערך).
כל הדברים האלה חשובים מאוד, כי כדי לפתור נכון שאלות SC ללא מורא תצטרכו הבנה לפחות בסיסית של כללי התחביר באנגלית, אבל זה רק תנאי הכרחי ולא מספיק. אני כותב את הפוסט הזה בנסיון לתת לכם שיטה בסיסית טובה לפתרון שאלות SC ב GMAT. זה אומר שאני הולך לחפור לכם קצת פה בהמשך, אבל אתם הרי אוהבים שאני חופר לכם.
אתחיל בלומר שכמו בפסיכומטרי, גם ב GMAT אין מתמטיקה ואין אנגלית. יש ״חשיבה כמותית״ ויש ״חשיבה מילולית״. זה נשמע כמו סתם דרך פלצנית לומר פשוט מתמטיקה ואנגלית, אבל זה לא. אם אתם מתייחסים לפרק החשיבה הכמותית כאל פרק עם שאלות במתמטיקה, אתם מפספסים את הנקודה - שמדובר בשאלות הגיון כמותי - ואם אתם חושבים שרק לשנן נוסחאות יעזור לכם - זה לא. אותו דבר תופס גם לגבי הפרק המילולי, אולי אפילו יותר מאשר לגבי הפרק הכמותי. הפרק המילולי של GMAT הוא בשום פנים ואופן לא פרק של ״קריאה ותחביר״ כמו ששמעתי מישהו אומר פעם. כדי להיות ברמה גבוהה ב GMAT מילולי, אתם חייבים להתחדד בהגיון מילולי ולא רק לדעת את כל הכללים.
להבין מה חשוב (ומה לא)
ברייקינג ניוז!!! *המפתח להצלחה בשאלות SC אינו לדעת כל חוק וחוק בתחביר של השפה האנגלית.* סוף ברייקינג ניוז. אתם צריכים לדעת את החוקים שבהם השאלות עושות הכי הרבה שימוש ובעיקר לדעת לתעדף את הדברים האלה בראש כשעל המסך מופיעה שאלת משפט. גם לנייטיבז, יענו דוברי אנגלית מבטן ומלידה, קשה מאוד עם כל החוקים הכאילו אינסופיים האלה של grammar באנגלית. דווקא במובן הזה יש למי שאינו דובר אנגלית כשפה ראשונה יתרון על מי שכן - אנחנו (גם אני!) לומדים אנגלית בבית הספר - לטוב ולרע - דרך החוקים. יש בזה גם טוב, כי החוקים בסוף הם אלה שעומדים בבסיס השפה ומכוונים את השימוש בה, כמו תמרורים בכביש. הרע הוא שאנחנו מתרגלים כך לחשיבה מאוד תבניתית ולא טבעית על השפה וכך גם בעת השימוש בה.
כשאתם רוצים לומר משפט או להבין משפט או - כמו במבחן - לנתח משפט ולהבין אם הוא כתוב טוב או לא ואיך עדיף לכתוב אותו, זה לא מאוד מעניין מה זה gerunds, adjectival modifiers, progressive tenses, או absolute phrases. וגם אם תחיו שבעה גלגולים לא תדעו את כל הבערך 25 אלף idioms שקיימים באנגלית. ואתם גם לא צריכים. בדיוק כמו שמי שהוא סבבה במתמטיקה הוא לא תמיד סבבה ב GMAT כמותי, כך לא כל מי שיודע מלא חוקים באנגלית הוא סבבה ב GMAT מילולי ובשאלות משפט ספציפית, כי בסוף השאלות האלה בודקות הגיון ומתודה ויכולת ניתוח ולא את כל השמות המפוצצים של חלקי משפט ודברים אחרים באנגלית.
אז מה אני רוצה בעצם מה? אני רוצה לספר לכם על שני צעדים פשוטים שאם תבצעו היטב תהיו בדרך הנכונה לשליטה בשאלות משפט במבחן.
שלב 1: טעויות ודאיות תחילה
הדבר הראשון לעשות כשניגשים לשאלת משפט הוא לפסול תשובות הכוללות טעויות ודאיות. למה הכוונה? קבלו שאלה לדוגמה. ההדגשה בבולד היא שלי ואינה במקור כמובן.
A professor at the university has taken a sabbatical to research on James Baldwin's books that Baldwin wrote in France while he was living there.
(A) on James Baldwin's books that Baldwin wrote in France while he was living there
(B) about the books James Baldwin wrote in France
(C) into James Baldwin's books written while in France
(D) on the books of James Baldwin, written while he lived in France
(E) the books James Baldwin wrote while he lived in France
קלטתם שהמילה research במשפט מופיעה כשם פעולה, יענו to research? אז אולי זיהיתם שאחרי שם הפעולה הזה לא תבוא שום מילת יחס. לא on, לא into, לא about. מה זה אומר? שכל התשובות למעט תשובה E כוללות טעות ודאית, כי כל אחת מהן מתחילה במילת יחס שלא יכולה לבוא אחרי שם הפעולה to research. בום! שבע שניות ועניתם נכון. ואני רואה טעויות שאנשים עושים עם השלב הזה כל הזמן: הם מתחילים מלפסול תשובות כי הן לא נשמעות להם טוב, או כי הן ארוכות מדי, או כי יש שם השוואה שנראית מוזר, או כל מיני סיבות שהן הכל חוץ מוודאיות. מצד שני, יש את מי שפוסל תשובות אוטומטית רק בשל התייחסות לאיזשהו כלל תחבירי במובן המאוד צר שלו, מבלי להכיר את הכלל היטב באופן יותר רחב ומבלי להכיר חריגים. כדי לא ליפול לפח הזה, עשו לעצמכם כלל: אל תפסלו תשובות שאתם לא בטוחים במאתיים אחוז שיש בהן טעות.
אז במה כן להתמקד כדי לפסול בודאות? יש שבעה חוקי-על ש GMAT מאוד אוהב לבחון דרך שאלות משפט:
1. pronouns (it, they, that, those) 2. modifiers (that, which, “-ing”, “-ed”, etc.) 3. parallelism, including special parallelism triggers (both/and, either/or, not/but) 4. basic comparisons, especially “like,” “unlike”, and “as” 5. subject-verb agreement 6. verb tenses, especially past perfect tense 7. a few other minor-but-straightforward topics: semicolons, “due to”, and countable vs. non-countable modifiers
אני ממליץ להסגר על שבעת החוקים האלה, כי זה כבר ישים אתכם במקום בו אתם בכלל לא בבעיה מול שאלות קלות וגם קלות-בינוניות, ותוכלו להתפנות ולטפל בשאלות קשות-בינוניות וקשות. זכרו שבמבחן אדפטיבי (מותאם) כמו GMAT, טעויות בשאלות קלות גוררות קנס (הפחתת ציון) כבד הרבה יותר מטעויות בשאלות קשות. אז בבקשה הסגרו על הבסיס כדי שלא יהיו פדיחות עם שאלות קלות. חשוב לציין שהשליטה בשבעת החוקים היא חיונית אך לא מספיקה. בעוד שיש שאלות שאפשר לפתור בקלות רק מתוך החוקים הללו, יש שאלות אחרות שכלל לא מתבססות על החוקים האלה. אבל זה בהחלט מקום טוב להתחיל ממנו. ועכשיו לשלב השני.
שלב 2: השוואה בין התשובות הנותרות בהתבסס על משמעות
טוב, אז פסלתם את התשובות הזבליות, אבל מה עושים עם התשובות שנותרו? זכרו שהפרק המילולי של GMAT לא נקרא English אלא verbal reasoning, יעני חשיבה מילולית, בדגש על חשיבה. זה לא פרק grammar and reading. זה פרק של חשיבה וניתוח. אז עכשיו משפסלנו את התשובות המבוססות על כללים מובהקים, עלינו להבין ממש מה המשפט רוצה מחיינו כי כל משפט רוצה משהו. לכל משפט יש משמעות.
נגיד שנותרתם עם שתי תשובות, וזה מצב נפוץ מאוד. השוו ביניהן וזהו בדיוק את ההבדלים. עכשיו חשבו איך ההבדלים האלה משפיעים על משמעות המשפט. והנה כמה דוגמאות.
Companies in the United States are providing job training and general education for nearly eight million people, about equal to those who are enrolled in the nation’s four-year colleges and universities. 1. equal to those who are enrolled in 2. as many as are enrolled in
האפשרות הראשונה אומרת ממש מילולית ששמונה מיליון אנשים המשתתפים בתכניות הכשרה תעסוקתית הם שווים לאנשים שלומדים בקולג׳ים ובאוניברסיטאות. תחבירית אין עם זה שום בעיה, וזה נראה גם הגיוני שמדברים על איזשהו שיוויון שקיים בין אנשים עם רקע לימודי שונה. אבל אם חושבים שוב, זה לא באמת מה שהמשפט רוצה לומר. באפשרות השניה רואים שהכוונה היא להשוות בין מספר האנשים בכל קבוצה ולא בין האנשים עצמם.
הנה דוגמה נוספת.
Some buildings that were destroyed or heavily damaged in the earthquake last year had been constructed in violation of the city's building code. 1. Some buildings that were destroyed or heavily damaged in the earthquake last year had been 2. Last year some of the buildings that were destroyed or heavily damaged in the earthquake had been
זו דוגמה מעניינת, משום שההבדל היחיד בין התשובות הוא במיקום של הביטוי last year. באפשרות הראשונה הביטוי צמוד ל earthquake, כך שנראה שהמשפט הזה מספר לנו שרעידת האדמה התרחשה בשנה שעברה. זה נשמע סביר. לפי האפשרות השניה, בה הביטוי last year ממוקם בתחילת המשפט, יוצא שכל מה שכתוב בהתחלה קרה בשנה שעברה - שהבניינים הוקמו בניגוד לחוק בשנה שעברה. זה פחות סביר.
בואו נעשה עוד דוגמה.
In the mid-1920’s the Hawthorne Works of the Western Electric Company was the scene of an intensive series of experiments that investigated changes in working conditions’ effects on workers’ performance. 1. that investigated changes in working conditions’ effects on workers’ performance 2. investigating the effects that changes in working conditions would have on workers’ performance
זו דוגמה קצת יותר קשה. מצד אחד יש הרבה הבדלים בין התשובות שנותרו (“that investigated changes” לעומת “investigating”, וגם השימוש בתנאי would have), מה שמאוד מאפשר להתבלגן. אבל ההבדל המרכזי שמשפיע על המשמעות הוא זה: אפשרות 1 אומרת שהחברה חקרה שינויים בהשפעות (של תנאי העבודה), ולא שינויים בתנאי העבודה עצמם. אהא! אפשרות 2 אולי נשמעת ארוכה ומסורבלת יותר, אבל המשמעות העולה ממנה סבירה הרבה יותר - שהניסויים שינו את תנאי העבודה ואז נחקרו ההשפעות של השינויים האלה על ביצועי העובדים.
יש עוד המון דוגמאות כאלה, אבל השורה התחתונה היא שעליכם להשתפר ביכולת להבחין בין המשמעויות השונות שנובעות מתשובות שונות. זה לא פשוט, אבל זה חיוני כדי להצליח בשאלות משפט קשות. מה גם שמבחן GMAT הולך יותר ויותר לכיוון שאלות שנשענות על הבדלי משמעות ופחות ופחות משתמש בשאלות שאפשר לפתור רק עם הכללים התחביריים היבשים.
הזהרו מאיך שדברים נשמעים לכם
עכשיו משדברנו על מה כדאי לעשות כדי לפתור שאלות sentence correction, בואו נדבר על מה לא לעשות.
קודם כל, אתם חייבים להזהר מלסמוך יותר מדי על האוזן, כלומר על איך המשפט ״נשמע לכם״. כאשר שאלות המשפט הופיעו לראשונה ב GMAT בשנות השמונים של המאה הקודמת, כותבי השאלות כיוונו לבדוק אילו נבחנים מכירים את הכללים של מה שנקרא standard written English, ולא את ההבנה של איך באמת כותבים דוברי אנגלית. במילים אחרות, מי שסמך על איך הדברים נשמעים אכל אותה, ובמובן הזה הדברים לא השתנו הרבה.
רבות מהתשובות הנכונות לשאלות משפט נשמעות נורא. רבות מהן ארוכות ממש ומסורבלות, ולעיתים קרובות הן נראות כמו בלאגן גדול ומוזר. מי שלומד לבד לג'ימט מילולי עם הספר העצום והמבאס Official Guide מכיר את ה״הסברים״ הלא ברורים בעליל לשאלות משפט, בהן פוטרים אתכם הרבה פעמים עם זה שתשובה מסויימת לא נכונה כי היא wordy או awkward. אבל אלה מונחים סובייקטיבים בעליל. אם אתם פוסלים תשובות לפי הקריטריונים הבעייתיים האלה, אתם תפלו שוב ושוב. מה שנשמע לכם ארוך או מוזר הוא לאו דווקא לא נכון.
בקיצור, השמרו מלסמוך על האוזן יותר מדי. הפרק הזה נקרא verbal reasoning ולא ״זה נשמע לי טוב״.
ומה לגבי כללי התחביר?
גם אם למדתם כבר טונה כללים כמו passive voice ו gerunds ו idioms ו punctuation, לא בזבזתם זמן. הכללים האלה טובים ומועילים. אני לא טוען בשום צורה שהכללים לא משנים. אני רק אומר שאם אתם מתבאסים מזה שאתם לא זוכרים את כל הכללים וזה גורם לכם להפסיק לתרגל ולהשתפר - צאו מזה דחוף. תפסיקו קצת עם הכללים ותתחילו להסתכל על השאלות בצורה הוליסטית יותר ולהשתמש בשני השלבים שתיארתי למעלה.
אז תזכורת לגבי מה שחשוב באמת:
1. היכולת שלכם להכיר את הכללים הכי נפוצים שציינתי למעלה, כי בלעדיהם אין מצב לפתור שאלות, אפילו קלות.
2. האם אתם מבינים בדיוק את הבדלי המשמעות בין התשובות שנותרו לאחר הפסילות של השלב הראשון. כל החוקים התחביריים לא יעזרו לכם בשלב הזה, ולכן אל תשברו עליהם את הראש יותר מדי.
אל תתאהבו
לא בחיים, כאילו, בחיים תתאהבו כי מה שווים החיים האלה בלי קצת אהבה. אבל בתשובות במבחן GMAT, וספציפית בתשובות לשאלות SC אסור לכם בתכלית להתאהב - הן רק ישברו את לבכם. ובכלל, אתם חייבים להחליף דיסקט (סליחה נולדתי בשנות השבעים) באשר למטרה שלכם כשאתם פותרים שאלות. המטרה אף פעם אינה למצוא את התשובה הנכונה. מה? כן. המטרה היא כן להגיע לתשובה הנכונה, אבל מתוך זה שאתם כל הזמן חושבים מה לא בסדר, כלומר מנסים לאתר תשובות לא נכונות ולפסול אותן. אם תנסו לעגל פינות בקטע הזה אתם תעשו ים טעויות. וכמו שאמר המשורר, you can't hurry love, you'll just have to wait.
הטעות הכי נפוצה בשאלות משפט היא זו: אתם קוראים את המשפט המקורי ומחליטים מה אתם *רוצים* שהמשפט יאמר בצורתו ה״נכונה״ או ה״אידאלית״. אז יש לי חדשות רעות: הדבר הזה שאתם חושבים עליו כנראה לא יופיע בתשובות. זכרו: תשובה נכונה בשאלת משפט אינה בהכרח המשפט הכי טוב בעולם, אלא המשפט הכי פחות גרוע מבין האפשרויות.
אז אל תתאהבו בתשובה. במקום לחפש תשובה נפלאה, נהדרת, נכונה ומושלמת, התרכזו בלזהות ארבע טעויות. אולי לא תאהבו את התשובה שתשאר בסוף, כי אולי היא נשמעת כמו גוש קקי ענק (סליחה, אני אוהב לומר קקי ענק), אבל עם עשיתם את העבודה נכון, התשובה הזו תהיה התשובה הנכונה. 💩💩💩
באמאשלכם תקראו יותר אנגלית
זה נכון ששאלות משפט כוללות הכי מעט טקסט משלושת סוגי השאלות בג׳ימט מילולי. שני הסוגים האחרים, reading comprehension ו critical reasoning, הראשון במיוחד, מבוססים על הרבה יותר טקסט. אבל גם שאלות SC הן קלות הרבה יותר למי שקורא אנגלית בשוטף. אני לא מדבר על מיילים של ההייטק הזה שלכם, אלא על קריאה יומיומית של 700 - 1000 מילים, או כמו שקוראים לזה, כתבות באינטרנט. מי שקורא דברים מגוונים על בסיס יומיומי מחזק אפילו שלא לגמרי במודע את שטף הקריאה ואת היכולת להבין ניואנסים ולהבין איך שינויים קלים יכולים לשנות משמעות, בדיוק הדברים שנבדקים בשאלות משפט. לא יודעים מה לקרוא? הבלוג שלי הוא המקום בשבילכם. יש שם ים המלצות על וקישורים לכתבות ומאמרים באנגלית ובעברית.
Comments