דוגמה 2:
כילה : נשאר
1) קטם : נגדע
2) קטע : נמשך
3) קרס : הופל
4) קרע : הוטלא
דבר ראשון - מגדירים את המילים בשאלה. נשאר זו המילה הברורה, אבל מה זה כילה? נכון, זו מילה פחות נפוצה ל״נגמר״. ומה זה נגמר? היה ולא נשאר. אז מה הקשר? אם משה כילה את הביסלי, הביסלי לא נשאר. הנה הקשר בין המילים, בלי שניסינו ישר לייצר קשר בין המילים. קיבלנו את הקשר קודם כל דרך זה שהגדרנו את המילים בנפרד אחת מהשניה כמו שצריך.
עכשיו לתבנית: אם מישהו א׳ דבר מה, הדבר לא ב׳*
ועכשיו להצבת התשובות:
1) אם מישהו קטם (חתך) משהו, הדבר לא נגדע (נחתך)? לא.
2) אם מישהו קטע משהו, הדבר לא נמשך? נכון.
3) אם מישהו קרס משהו - עצרו! כבר לא יכול להיות. לא לנסות בכוח אם תשובה לא מתיישבת בתבנית.
4) אם מישהו קרע משהו, הדבר לא הוטלא (ששמו עליו טלאי)? לא.
לכן התשובה הנכונה היא 2.
אוקיי, סבבה. עכשיו אתם יודעים לעבוד נכון עם אנלוגיות, אז בואו נדבר על מצבי קיצון, בהם לא הכל מסתדר לפי השיטה שלמדנו. למשל, מה קורה אם קיבלתם שאלה בה אתם לא מכירים את אחת המילים בצמד המקורי? איך מגדירים מילה שלא מכירים? לא מגדירים. הנה דוגמה:
טל : אגל -
1) אוויר : משב
2) חול : דיונה
3) שלג : פתית
4) גשם : שלולית
נניח שאתם לא יודעים מה זה אגל, אבל כן יודעים מה זה טל. אתם יודעים מה זה טל, נכון? זה הטיפות האלה שעל הדשא בבוקר. סבבה. מה עושים אם לא יודעים מה זה אגל? עובדים הפוך. הולכים לתשובות, מנסים לייצר תבניות מהקשרים בין המילים בתשובות ואז מציבים את הצמד המקורי ובודקים אם יכול לעבוד. למשל:
1) מה זה משב? מאותה משפחה של נושב / נושבת. זה אוויר שזז. האם יש דבר כזה טל שזז? לא כזה סביר. נפסול.
2) מה זה דיונה? זה ערימת חול גדולה. האם יש דבר כזה ערימת טל גדולה? נפסול.
3) מה זה פתית? זה חתיכה קטנה של שלג. האם יתכן שאגל זה ״חתיכה״ קטנה של טל? אולי. נשאיר בצד.
4) מה זה שלולית? זה מקווה קטן של מים שנוצר מהגשם. האם יש מקווה קטן של משהו שנוצר מטל? לא.
פסלנו את תשובות 1, 2 ו 4, ולכן התשובה שנותרה פתוחה, תשובה 3, הופכת כעת להיות התשובה הנכונה. אגל טל הוא טיפה של טל, כמו שפתית שלג הוא טיפת שלג. יש.
אוקיי, אז למדנו מה עושים כשאנחנו לא מכירים את אחת המילים בתשובות. מה קורה במצב קיצון שני, כשהצלחנו לייצר קשר בין המילים בשאלה, אבל הקשר הזה מתאים ליותר מתשובה אחת? שוב, דוגמה קודם.
חוטב : נגר
1) בוצר : שתיין
2) אוצר : אמן
3) צייד : טבח
4) מכונאי : נהג
מה הקשר בין חוטב ונגר? יש שיאמרו ששניהם בעלי מקצוע. וזה נכון, אבל זה לא עוזר לנו לפתור את השאלה, כי לתוך התבנית א׳ ו ב׳ הם בעלי מקצוע אפשר להכניס את כל ארבעת הצמדים בתשובות. באסה. מה עושים? מחדדים את הקשר. זוכרים שאמרנו שאסור לרוץ לייצר קשר בין המילים בשאלה לפני שהגדרנו את המילים בנפרד אחת מהשניה? יופי, אז בואו נלך צעד אחורה. מה זה חוטב? מי שמפיל את העצים כדי שאפשר יהיה להשתמש בהם. מיהו נגר? מי שמייצר רהיטים מהעצים, כלומר משתמש במה שהכין עבורו החוטב. והנה הקשר. ב׳ משתמש בחומר הגלם ש א׳ מספק לו. עכשיו אפשר לעבור להצבת תשובות בתבנית.
1) שתיין משתמש במה שהבוצר (מי שעושה בציר, כלומר קוטף הענבים) מכין לו? לא. זה שעושה שימוש בענבים הוא היינן ולא השתיין.
2) האם אמן עושה שימוש בחומר הגלם שהאוצר (מי שאחראי להכין את התערוכה) הכין לו? לא, האוצר לא מכין שום חומרי גלם.
3) האם הטבח עושה שימוש בחומר הגלם שהצייד מספק לו? בהחלט. תשובה שנראית טוב.
4) האם הנהג עושה שימוש בחומר הגלם שהמכונאי מספק לו? לא.
התשובה הנכונה היא 3. שימו לב שהתבנית שלנו עשתה שימוש ב ב׳ קודם וב א׳ אחר כך, וכך גם הצבנו את התשובות. חשוב לא לבלבל את הסדר.
ומה קורה במצב בו אף אחת מארבע התשובות לא מתאימה לתבנית שייצרנו מצמד המילים המקורי? אוהו, זה אומר שהקשר שניסחנו לא נכון, וצריך לחזור למילים, לוודא שאנחנו מצליחים להגדיר אותן בנפרד אחת מהשניה (זכרו את העולה החדש שמכיר את אחת המילים בצמד אבל לא את השניה, הפחות נפוצה מביניהן) ורק אז לנסות לייצר קשר נכון.
עד כאן שלושת חלקי הפוסט בענין אנלוגיות בפסיכומטרי. שאלות?