מכירים שאלות אנלוגיות? בטח מכירים שאלות אנלוגיות. בכל פרק מילולי בפסיכומטרי, שש השאלות הראשונות הן שאלות מהסוג הזה, ולא מעט גיבורי פסיכומטרי (ג״פ) נופלים בלא מעט אנלוגיות, וזה קורה משתי סיבות עיקריות. האחת - אוצר המילים שלכם בעברית מזעזע, וסליחה אם במקרה שלך זה לא המצב. אנשים בני 20 פלוס מינוס לא כל כך קוראים, וזה ניכר באוצר המילים שלהם, בניסוח, בהבנת הנקרא, בחשיבה הביקורתית ובכל הדברים היפים שהפסיכומטרי בודק. אז דבר ראשון, תתאפסו על אוצר המילים שלכם (ועל כך בפוסט נפרד).
הסיבה השניה, שעליה אדבר בפוסט הזה, שג״פ נופלים באנלוגיות היא שיטת עבודה לקויה (או העדר שיטת עבודה בכלל). כי מה מלמדים בכל קורסי הפסיכומטרי? דבר ראשון בשאלות אנלוגיות צריך לייצר משפט שמחבר בין שתי המילים בשאלה. נכון? לא נכוןןןןןן. הרי איך תייצרו משפט שמחבר שתי מילים אם עוד לא עצרתם רגע להסגר על המילים?
דבר ראשון שעושים תמיד תמיד תמיד בכל שאלת אנלוגיות זה מוודאים שאתם יודעים להגדיר את שתי המילים בשאלה *בנפרד* אחת מהשניה. בדרך כלל מתוך צמד המילים אחת היא נפוצה יותר בשימוש ואחת מוכרת אבל פחות נפוצה. על המילה הנפוצה יותר אין הרבה מה להתעכב, אבל על השניה בהחלט יש, כי זה המקום הראשון שאנשים נופלים עליו. דרך טובה לוודא שאתם יודעים להגדיר נכון את המילה ה״בעייתית״ בשאלה היא לחשוב שעולה חדש שזה עתה הגיע לארץ ושהעברית שלו די בסיסית אומר לכם: ״מה זה X (המילה הבעייתית)? אני יודע שזה קשור ל Y (המילה הלא בעייתית)״ עכשיו נסו להסביר לעולה חדש, שלא מדבר טוב עברית, מה זה X בצורה הפשוטה ביותר שאתם יכולים. אם תעשו את זה ככה, תגלו שבלי להתכוון כבר עליתם על הקשר בין המילים בשאלה. ואדגים ואוסיף עוד על שיטת העבודה בשאלות אנלוגיות בפסיכומטרי, בחלק השני של הפוסט הזה.