שנת הקורונה הציפה קשיים רבים אצל כולנו, ועל אחת כמה וכמה אצל מתמודדי נפש. רבים לא נותנים דעתם על כך, אבל בין הנרשמים לאוניברסיטאות ולמכללות מדי שנה יש לא מעט מתמודדי נפש הסובלים מאתגרים נפשיים שונים. האם כדאי לכתוב על הדכאון שלך בחיבור הקבלה לאוניברסיטה? אולי יש מקום אחר במשימות ההרשמה (הרבות) בהן כדאי לחשוף את ההתמודדות שלך עם הנפש? בשאלות האלה יעסוק הפוסט הזה.
עם פתיחת עונת ההרשמה (אפליקיישן) לקולג׳ים ולאוניברסיטאות בעולם, מיליונים מוצאים את עצמם מול דפים ריקים וקבצי וורד חלקים (או להפך) והופכים בשאלה ״על מה כותבים בחיבור האפליקיישן לעזאזל?״ השאלה מייסרת רבים וטובים ברמה שרבים (וטובים) בוחרים כלל לא להגיש את מועמדותם רק כי הם חושבים שאין להם סיפור מעניין מספיק או שהם לא יודעים איך לספר אותו בצורה מעניינת מספיק.
עבור מי שסבל או עדיין סובל מהתמודדויות נפשיות, השאלה הזו מקבלת ממד נוסף - האם לדבר בחיבור על ההתמודדות הנפשית או להמנע מלהזכיר אותה?
המטרה של חיבור ההרשמה (application essay)
כדי לענות לשאלה הנ״ל, עלינו להזכר תחילה במטרה של החיבור (שלפעמים נקרא personal statement). החיבור הוא מרכיב אחד בסל דרישות ההרשמה לאוניברסיטאות בחו״ל (ובמיוחד בארה״ב). שאר המרכיבים כוללים ציוני מבחנים סטנדרטיים הבודקים מיומנויות שונות (GMAT, GRE, SAT, ACT למשל), מבחני רמת אנגלית כשפה זרה (TOEFL, IELTS, Duolingo, PTE למשל), ציוני בגרות או תארים קודמים ומכתבי המלצה.
החיבור הוא למעשה המקום המרכזי (והכמעט-יחיד) בו ניתנת לכם ההזדמנות לספר על עצמכם במילים שלכם. אבל כשאתם עושים זאת, עליכם לחשוב מה ועדת הקבלה תרצה לדעת עליכם ומה תרוויח האוניברסיטה מכך שאתם (ולא אינסוף מועמדות ומועמדים אחרים) תתקבלו ותהפכו לחלק מקהילת הסטודנטים באותה אוניברסיטה. זה לא פשוט לעשות את זה, וזה דורש לחפור עמוק בעצמכם.
עליכם לראות בחיבור הזדמנות לתת דחיפה קדימה לכלל ההרשמה שלכם, ולכן עליכם לשאוף לכך שהחיבור ייצג אתכם בצורה אותנטית אך/ו גם אופטימית. כאשר אנחנו עובדים עם לקוחות שלנו על חיבורי קבלה, תמיד יש לנו בראש את השאלה ״האם החיבור עובר את מדד חצות (the midnight test)?״
למה הכוונה? נסו לדמיין את אחת מחברות ועדת הקבלה באוניברסיטה אליה אתם מעוניינים להתקבל. היא יושבת מול הר בקשות קבלה. היא במשרד מהבוקר, ועכשיו כבר חצות, ואין לה כוח לחיות, ובדיוק היא מגיעה לאפליקיישן שלכם. האם החיבור שלכם הוא כזה שגורם לה להתעורר על החיים שלה ולפרוץ בריקוד? אם כן, יש לכם חיבור מנצח. אם לא, אתם צריכים לעבוד על זה. מה זה לעבוד על זה? לייצר חיבור שממנו עולה תמונה ברורה של בן אדם ייחודי. ועכשיו לנושא הפוסט שלנו.
כתיבה על בריאות הנפש
ככלל, ההתמודדות עם מחלת נפש לא צריכה לעמוד במוקד החיבור שלכם. מה שצריך להיות במוקד הוא תכונות אופי ייחודיות שלכם כמו סקרנות אינטלקטואלית, ההתפתחות שלכם כאנשים והבגרות שלכם (האישית, לא התעודה). המקרה היחיד בו כדאי להתייחס להתמודדות עם מחלת נפש הוא כאשר ההתמודדות הזו היא חלק מרכזי בהגדרה שלכם את עצמכם, וכאשר נראה שלאוניברסיטה יהיה קשה להבין איזה אדם אתם בלי הידע על החלק הזה.
מידע נוסף
אם ההתמודדות הנפשית שלכם השפיעה לרעה על הביצועים שלכם בתיכון, כדאי לציין זאת באיזור המידע הנוסף של ה Common Application, אבל בצורה עובדתית ומבלי להכנס לפרטים מיותרים. אם נאלצתם להחמיץ שלושה חודשים בכיתה י׳ בשל אשפוז על רקע מחלה נפשית, תוכלו לכתוב שבאותה תקופה התמודדתם עם אתגר נפשי (health challenge) אשר התגברתם עליו. שוב, על האזכור הזה להיות תמציתי ועובדתי (לא יותר משתי פסקאות) ועליכם להדגיש את ההבטים של השיקום והמוכנות שלכם לסביבת הלימודים בקולג׳.
אם תזומנו לראיון, תוכלו להתייחס לענין שם. גם בראיון יש להתייחס לענין בתמציתיות ובצורה עובדתית, תוך שאתם מדגישים את העובדה שהנושא בשליטה. הדגישו גם את הדרך/דרכים בה האתגר הזה עזר לכם לגדול כבני אדם. שוחחו עם הממליצים שלכם כדי לוודא שמה שמשתקף מההמלצות בנושא הזה תואם את מה שאתם רוצים לכתוב או לספר לגביו. אם תעדיפו שהממליצים לא יתייחסו לנושא בכלל, בקשו זאת הם.
התמודדות עם אתגרי נפש לאחר האפליקיישן
זה לא פשוט לשמוע שעדיף לא לחשוף חלק משמעותי מעצמכם. זה מצער, אבל מחלות נפש הן (גם ב 2021) עדיין מושא לסטיגמה, וקשה עד בלתי אפשרי לתאר את כל הניואנסים והמורכבויות של הנושא בחיבור קצר לאוניברסיטה. גם חשוב לזכור שאתם הרבה יותר מאשר ההתמודדות הנפשית שלכם, כך שבוודאות יש לכם מספיק מה לספר על עצמכם ב 650 מילים בערך.
חשוב להבין שהעובדה שאתם לא כותבים על ההתמודדות הנפשית שלכם אין משמעותה שלאוניברסיטה לא אכפת מהאני האמיתי שלכם, או שהחיבור שלכם לא ייצא טוב. התמודדות נפש אינה פוסלת אתכם בשום צורה מלהתקבל לקולג׳ בארה״ב או באירופה ולחוות את החוויה הזו בדיוק כמו שמוגבלות פיסית לא חייבת לעמוד ביניכם ובין הצלחה אקדמית. כדאי לחקור באינטרנט ולמצוא קמפוסים שידועים בהיותם mental-health friendly ומציעים משאבים שונים כמו שירותי יעוץ לסטודנטים. בחירה באוניברסיטה ששמה את בריאות הנפש גבוה בסדר העדיפויות יכולה לעזור לכם לשגשג בסביבה החדשה. אם אתם חוששים שאתם עדיין לא בשליטה על מצבכם הנפשי ושתהליך הקבלה לקולג׳ והלימודים בקולג׳ עשויים להחמיר את המצב, כדאי שתשקלו לדחות את הלימודים בשנה ותנסו לעבוד על זה בינתיים.
סיכום
חיבורי קבלה טובים הם תמיד אישיים, אבל גם אופטימיים וחיוביים. מטרתם היא לשכנע את הקוראים שאתם מתאימים לאוניברסיטה בשנה הקרובה, ולכן אל תשאירו את הקוראים עם שאלות פתוחות או דגלים אדומים. נסו לצייר תמונה ברורה שלכם. אם יש נסיבות הדורשות הסבר - ירידה משמעותית בציונים בתיכון למשל או העדרות לתקופות משמעותיות - תוכלו להסביר זאת בצורה תמציתית ועובדתית בחלק המידע הנוסף של האפליקיישן. כמו רבים וטובים, יתכן שאתם מתמודדים עם אתגרים נפשיים, אבל יש לכם הרבה מה להציע, ואלה הדברים שכדאי לכם להדגיש.