אימוץ של האסטרטגיה המתאימה בחלק המילולי ב GMAT תעזור לכם לצלוח את שאלות reading comprehension בקלות ובלי להתקע.
רבים פונים אליי ואומרים לי ״אבי!(!!) אני מסתדרת עם שאלות sentence correction ואם critical reasoning, אבל הפאקינג הבנת הנקרא הזה לוקח לי מלא זמן ואני לא מצליחה לסיים את הפרק.״ כל מי שיודע דבר או שניים על המודל האדפטיבי של מבחן GMAT יודע שלא להספיק לסיים את הפרק זה פשע די משמעותי מבחינת הציון שלכם. לפיכך, מקורות מידע שונים שאפשר למצוא באינטרנט יספרו לכם שכדי לחסוך זמן כדאי לקרוא ברפרוף את קטע הקריאה, או לחלופין לנסות לקרוא משפט ראשון ואחרון של כל פסקה, ושאר שיטות יפות ולא בהכרח מועילות.
ולמה לא מועילות? נתחיל מזה שקטעי הקריאה לאו דווקא מחולקים יפה לפסקאות, ככה שהקטע של משפט ראשון משפט אחרון לא בהכרח רלוונטי בכלל. שנית, מה זה אומר לקרוא ברפרוף? הרבה אנשים חושבים שזה לרוץ על הטקסט כמה שיותר מהר. אלא מאי? (מאי!) הרבה אנשים מגלים בתום הרפרוף שאין להם מושג על מה הם רפרפו, ככה שעכשיו יש להם סלט יפה בראש ולא הרבה יותר מזה.
אז מה עושים?! קודם כל, מבינים את מהות המשימה הקרויה שאלות RC (רידינג קומפריהנשן). ה GMAT בודק בעזרת השאלות האלה את היכולת שלכם להבין קשרים בין רעיונות שונים. אתם נבחנים על היכולת שלכם להבין, לנתח וליישם מידע, ככה שלהסתמך על משפטים מסוימים או מילים מסוימות לא בהכרח יעשה את העבודה. לפיכך, הדבר הראשון לעשות הוא לקרוא את הקטע. האם לקרוא אותו מילה במילה ולהתחיל לבכות באמצע כי הוא נורא? התשובה היא לא. אתם קוראים כל משפט מתחילתו ואז מחליטים האם זה משפט ששווה לקרוא עד הסוף או שמא הבנתם את מטרתו וניתן להמשיך הלאה למשפט הבא. אני משקיע בדבר הזה לא יותר מדקה וחצי (גג שתיים) ואז ניגש לשאלות. ברור שקריאה כזו לא מספיקה כדי לדעת כל פרט שנמצא בטקסט ואני גם לא רוצה לדעת כל פרט בשלב הזה, כי פרטים עושים כאב ראש. מה שכן, בסוף הקריאה הזו יש לי מושג די ברור לגבי מה הטקסט הזה רוצה מחיי, וכאשר אתקל (ואתקל) בשאלות פרטים, אדע איפה בטקסט עליי לחפש את המידע.
ועכשיו, כמובטח, 11 טיפים לעבודה עם שאלות הבנת הנקרא בפרק המילולי של GMAT
1. טיפ ראשון, דבילי למראה אך סופר חשוב - נסו לזייף עניין בנושא של הטקסט. זה לא קל בהתחשב בכך שרוב הטקסטים הם מהמשעממים ביותר שנכתבו אי פעם, אבל אם תגשו אליהם כאל כאלה אתם סתם הולכים להתקע ולהתבאס. בקיצור, חייכו ותתחילו לחפור.
2. אמנם לא כל טקסט מחולק יפה לפסקאות, אבל חלוקה כלשהי יש בכל טקסט. קראתם פסקה או חלק מפסקה? אתם אמורים לשאול את עצמכם מה היה הרעיון המרכזי שלה (למשל שלדי צפרדעים שנמצאו בהמיספרה הדרומית של כדור הארץ), ולמה המידע הזה בכלל מוזכר (למשל כי זה יוצא דופן לתיאוריה מקובלת ונמצא כאן כדי לתמוך בדעתה של הכותבת).
3. אל תתקעו על מונחים מקצועיים. אין צורך ב(כמעט שום) ידע כללי כדי לענות על שאלות RC במבחן. השאלות בודקות רק את ההבנה שלכם משמעויות וקונטקסט, ככה שחובה להתעסק בקשרים בין חתיכות אינפורמציה (למשל דוגמה שתומכת בתיאוריה הפוכה לתיאוריה שנזכרה) וחובה לא להתקע על מושג שלא שמעתם מימיכם ושנמצא שם רק כדי שתתקעו עליו. ואם כבר להתקע - אין מה להתעכב על מילים שאתם לא מבינים, כי אתם לא מבינים אותן. התמקדו במה שאתם כן מבינים ונסו דרך זה להשלים את התמונה הגדולה.
4. להשתמש בדף טיוטה או לא? זה לגמרי תלוי בכם. יש מי שמוצא שלכתוב עוזר לו להתרכז, ויש מי שזה מפריע לו. בכל מקרה, גם אם אתם משתמשים בטיוטה, לא להתחיל לכתוב סיפורים, כי אין זמן וזה לא עוזר. כתבו מילה או שתיים שיזכירו לכם מה קורה בכל חלק / פסקה. אם אתם לא מהכותבים -
5. צרו לכם מפה של מבנה הטקסט, כך שיהיה לכם קל לחזור למקומות הרלוונטים בשאלות פרטים.
6. אל תבלבלו נקודות מבט - לעיתים קרובות תתבקשו בשאלות מסוימות להשוות סלאש למצוא את ההבדלים בין נקודות מבט שונות על אותו נושא, כך ששימו לב שאתם יודעים מי אמר מה.
7. שימו לב למילות וביטויי קישור, כגון ‘however’, ‘on the other hand’, ‘despite’, ‘furthermore’ ועוד. אלה סימנים חשובים שיש כאן התפתחות או שינוי בטקסט והסימנים האלה הם מרכזיים ביכולת שלכם להבין מכלול של טקסט. באותן מילים וביטויים גם תשתמשו בעצמכם כשתכתבו את החיבור בחלק ה Analysis of an argument.
8. התשובה הנכונה תמיד נתמכת ע״י הקטע. אפילו כשהשאלה דורשת מכם לחבר את הנקודות ולהסיק מסקנות, תמיד חייב להיות משהו בטקסט - לפעמים מילה, לפעמים משפט ולפעמים כמה משפטים - שעליו התשובה מתבססת. אם אתם לא יודעים על מה מתבססת התשובה, יש סיכוי טוב שזו לא התשובה הנכונה. ובאותו ענין, אל תתנו להנחות שגויות שלכם לקחת אתכם למקומות לא רצויים. השארו אובייקטיבים ובדקו את עצמכם.
9. שאלות שכוללות את הביטויים ‘according to the passage’ או ‘the passage states that’ תמיד שואלות על פרטים ספציפים, לכן חזרו לטקסט וחפשו את המקום הרלוונטי. השתמשו במפה שייצרתם (סעיף 5) כדי לחזור למקום הנכון. הזהרו שלא לבחור בתשובה ששמה את המידע הרלוונטי בקונטקסט שונה.
10. הבחירה האמיתית היא לא בין חמש תשובות, היא בין שתיים. כותבי השאלות כותבים לכם שלוש תשובות שלרוב די קל לפסול, ושתי תשובות ובתוכן התשובה הנכונה, שקשה להחליט ביניהן. לכן, האלימינציה שלכם צריכה לעבוד בשני שלבים - קודם להגיע לשתי אפשרויות, ואז להשוות ביניהן ולבחור נכון. הבעיה היא שלפעמים ההבדל בתוך הזוג הסופי הוא במילה אחת או בטוויסט קטן, לכן בדקו טוב שאתם בוחרים בתשובה שבאמת עונה לשאלה ולא בזו שמשתמשת במילים הכי קרובות לאלה של השאלה. זכרו שאתם נבדקים על משמעות ולא על הבנה מילולית פרופר.
11. התאמנו, מאדרפאקרז. זה שלתרגל קטעי reading comprehension זה שעמום נוראי כולנו יודעים, אבל מי שבסוף מתקבל לוורטון או ל Sloan או לאינסיאד או לקלוג הם אנשים שלא נתנו לשעמום לנצח אותם והתאמנו והשתפרו. גם אתם יכולים, תאמינו לי.