הפסיכומטרי החדש: כל מה שצריך לדעת

רעידת אדמה בעולם הקבלה לאוניברסיטה: הכל על הפסיכומטרי החדש של 2026

סוף לעידן הפרקים באנגלית, קיצור משך הבחינה ומעבר למבחן אנגלית נפרד וממוחשב. החל מחורף 2026, הבחינה הפסיכומטרית כפי שהכרנו אותה משתנה מהקצה אל הקצה. מה כולל הפורמט החדש, כיצד יחושב הציון, ומה צריכים לדעת התלמידים שמתכננים את עתידם האקדמי? מדריך מלא למהפכת הפסיכומטרי החדש.

זה היה התקציר שביקשתי מג'מיני לעשות. בפועל מה שקורה לא כזה מרגש. הפסיכומטרי והאנגלית נפרדים, כך שבמקום לעשות מבחן אחד של שלוש שעות ועשרים תעשו מבחן אחד של שעתיים ועשרים (הפסיכומטרי החדש) ומבחן אחד של בערך שעה (שכרגע נקרא אמירנט והחל ב 2027 ייקרא הלאל).

במשך עשורים, המילה "פסיכומטרי" עוררה בקרב צעירים ישראלים אסוציאציה מיידית של יום מפרך, עפרונות מחודדים, ושלושה תחומים שונים שנדחסים לתוך מוח אחד בלחץ זמן: חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית. אולם, הודעה דרמטית של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) מבשרת כי החל מסוף שנת 2026, המציאות הזו עומדת להשתנות. הבחינה הפסיכומטרית עוברת את אחד השינויים המשמעותיים ביותר בתולדותיה – פיצול פרק האנגלית והפיכת הבחינה לדו-תחומית בלבד.

הפורמט החדש: קצר יותר, ממוקד יותר

השינוי הגדול ייכנס לתוקף במועד חורף (דצמבר) 2026. מאותו רגע ואילך, הבחינה הפסיכומטרית תתמקד אך ורק בשני תחומים: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית.

המשמעות המיידית עבור הנבחנים בפסיכומטרי החדש היא הקלה בעומס הקוגניטיבי ביום הבחינה עצמו. אם עד היום נדרשו הנבחנים להתמודד עם שמונה פרקים, הפורמט החדש יכלול מטלת כתיבה ולאחריה חמישה פרקים בלבד של שאלות ברירה (אמריקאיות). המבנה החדש יכלול שני פרקים מילוליים, שני פרקים כמותיים, ופרק אחד "ניסיוני" (פיילוט) שנועד לכיול סטטיסטי. כתוצאה מכך, משך הבחינה יתקצר בשעה שלמה – בשורה משמחת לכל מי שסובל מהפרעות קשב או סתם מתקשה לשבת על כיסא פלסטיק במשך כמעט ארבע שעות.

לאן נעלמה האנגלית?

חשוב להבהיר: האקדמיה לא ויתרה על האנגלית. להיפך, הדרישה לידע בשפה האנגלית רק הולכת וגוברת. השינוי נובע מדרישת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לשפר את אופן המדידה של שליטת המועמדים בשפה.

במקום שפרקי האנגלית יהיו חלק אינטגרלי מהציון הפסיכומטרי, רמת האנגלית של המועמדים תיבחן מעתה בנפרד, באמצעות בחינת "אמירנט". בחינה זו היא ממוחשבת, אדפטיבית (מתאימה את רמת הקושי לרמת הנבחן בזמן אמת), ומאפשרת גמישות רבה יותר. הנבחנים יוכלו לגשת לבחינת האנגלית בנפרד מהפסיכומטרי – לפניו או אחריו – במועדים רבים לאורך השנה, וללא התלות המלחיצה של "הכל או כלום" ביום אחד מרוכז.

מהלך זה הוא חלק מתהליך רחב יותר של מחשוב הבחינה הפסיכומטרית כולה בעתיד, והרחבת המיומנויות הנבדקות. בעוד שבחינת הנייר והעיפרון הנוכחית בודקת בעיקר הבנת הנקרא ואוצר מילים, המעבר לפלטפורמה ממוחשבת ונפרדת יאפשר בעתיד לבדוק מיומנויות שפה נוספות שקשה לבדוק בכתב, אם כי בשלב הראשון רמת הקושי צפויה להישמר.

הפסיכומטרי החדש - לוח הזמנים לשינוי: מי מושפע ומתי?

עבור תלמידי התיכון והמשוחררים הטריים, חשוב להבין את ציר הזמן כדי לא ליפול בין הכיסאות:

• עד סתיו 2026 (כולל): הבחינה נשארת במתכונתה הנוכחית (8 פרקים, כולל אנגלית). מי שניגש במועדי אביב, קיץ או סתיו 2026 ייבחן בשיטה הישנה.

• דצמבר 2026 (מועד חורף): המהפכה מתחילה. הבחינה הופכת לדו-תחומית (מילולי וכמותי בלבד).

ההשפעה על הקבלה ללימודים תחל באופן מעשי בשנת הלימודים האקדמית תשפ"ח, שתפתח באוקטובר 2027. לקראת מועד זה, האוניברסיטאות והמכללות יפרסמו את תנאי הקבלה המעודכנים. המוסדות יוכלו לבחור בין שני מודלים: הכללת ציון האנגלית (מבחינת אמירנט) בתוך סך הנתונים לקבלה, או התבססות על הציון הפסיכומטרי הדו-תחומי בלבד לצורך קבלה, ושימוש בציון האנגלית רק לצורך סיווג לרמות (פטור, בסיסי וכו').

מה יעלה בגורל הציונים הישנים?

אחת השאלות המטרידות ביותר בכל רפורמה היא שאלת התוקף של ציוני העבר. במרכז הארצי מבהירים בצורה חד משמעית: אין סיבה לדאגה.

נבחנים שנבחנו בעבר, או שייבחנו במהלך 2026 בפורמט הישן, יוכלו להשתמש בציוניהם גם לאחר השינוי. המערכת האקדמית תדע לבצע את ההמרה (הפרדת ציון האנגלית מהציון הכללי) כדי לחשב את "הציון הדו-תחומי" החדש. תוקף הציונים יישאר ל-7 שנים לפחות, כפי שהיה נהוג עד כה. גם טווח הציונים בבחינה החדשה יישאר זהה: 200 עד 800, מה שיקל על ההשוואה בין מחזורים שונים של מועמדים.

המשמעויות למועמד: אסטרטגיה חדשה

הפורמט החדש דורש מהמועמדים לעתיד לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע להכנה לבחינה:

מיקוד הלמידה: בקורסי ההכנה לפסיכומטרי, המיקוד ישתנה דרמטית. במקום לחלק את הזמן לשלושה שלישים, התלמידים יוכלו להעמיק יותר בחשיבה כמותית ומילולית. מצד שני, זה אומר שכל טעות בפרקים אלו עשויה להיות בעלת משקל רב יותר, שכן אין את פרקי האנגלית שיאזנו את הציון.

ניהול זמנים ומשאבים: האפשרות לגשת לאנגלית בנפרד היא יתרון עצום, אך היא דורשת משמעת עצמית. מועמדים עלולים לדחות את הטיפול באנגלית לרגע האחרון, מה שעלול לעכב את קבלתם ללימודים או את זכאותם לתואר. ההמלצה תהיה ככל הנראה "להיפטר" מבחינת האמירנט מוקדם ככל האפשר.

הפחתת החרדה: עבור רבים, הצורך לעבור בין שפה לשפה (עברית/אנגלית) תחת לחץ זמן יצר בלבול וחרדה. ההפרדה המוחלטת צפויה ליצור חוויית בחינה "נקייה" יותר וממוקדת יותר.

סיכום

ההחלטה של המל"ג והמרכז הארצי לבחינות ולהערכה מסמנת את תחילתו של עידן חדש במיון להשכלה הגבוהה בישראל. בעוד שהפסיכומטרי נותר כלי המיון המרכזי, הוא הופך לגמיש יותר ומותאם יותר לעידן המודרני. עבור הנבחנים של סוף 2026 ואילך, מדובר בהזדמנות להתמקד, לפצל כוחות, ואולי אפילו – עד כמה שניתן לומר זאת על פסיכומטרי – לסבול קצת פחות בדרך אל התואר הנכסף.

כמו בכל שינוי מערכתי, תקופת המעבר עשויה להיות מלווה בחוסר ודאות מסוים, אך המסר המרכזי הוא של הוגנות ושמירה על רצף: הציונים הישנים יכובדו, והכללים החדשים יפורסמו זמן רב מראש כדי לאפשר לכולם להיערך בהתאם.

ואולי בכלל SAT?

בתוך מערבולת השינויים וההיערכות מחדש, כדאי להזכיר אלטרנטיבה שקיימת כבר היום וצוברת תאוצה: בחינת ה-SAT האמריקאית. עוד לפני המהפכה המתוכננת של מאל"ו, ה-SAT כבר עבר לאחרונה למתכונת דיגיטלית מלאה, אדפטיבית וקצרה משמעותית (כשעתיים בלבד). כל האוניברסיטאות בישראל מכירות בציון ה-SAT כתחליף מלא לפסיכומטרי.

עבור מועמדים עם אנגלית טובה (לא צריך רמת שפת אם) ה-SAT עשוי להיות מסלול עוקף נוח ויעיל יותר, במיוחד לאור העובדה שהוא כבר מיושם בפורמט המודרני. האירוניה היא שבעוד הפסיכומטרי החדש מפריד את האנגלית כדי "לנקות רעשים" ולבודד יכולות חשיבה, ה-SAT דורש התמודדות עם חשיבה כמותית ומילולית באנגלית בלבד. כעת, כשהפסיכומטרי הישראלי מתפצל, הבחירה בין השניים הופכת לברורה יותר: מי שחזק באנגלית עשוי להעדיף את ה-SAT המהיר, בעוד מי שמעדיף להיבחן בשפת אימו (עברית, ערבית וכו') ימצא נחמה גדולה בפורמט הפסיכומטרי החדש והממוקד.

מתלבטות? מזל שאני מכין גם לפסיכומטרי וגם ל SAT עוד מלפני שנולדתן. השאירו פרטים ונתלבט ביחד.