במבט ראשון אולי נראה שהחלק הכמותי במבחן ג׳ימט הוא לא כזה נורא - אחרי הכל מדובר במתמטיקה של יסודי-חטיבה-קצת תיכון וכל השאלות ניתנות לפתרון ללא מחשבון ו(תיאורטית) בזמן ממוצע של שתי דקות. אבל כל מי שעשה ג׳ימט יגיד לכם שהחלק הכמותי הוא לא קליל בכלל. מה הופך אותו לכל כך קשה? בעיקר שמה שאתם נדרשים אליו כל הזמן הוא לא המתמטיקה, אלא החשיבה האנליטית. יוצא מכך שלגשת לג׳ימט כמותי בלי הכנה טובה זה כמו לומר לא יהיה כלום כי לא היה כלום - בעייתי בלשון המעטה.
משום שאני נשמה טובה, בפוסט הזה אתן מספר טיפים חשובים להצלחה בחלק הכמותי של מבחן ג׳ימט. אז קדימה.
למדו טוב את הבסיס במתמטיקה, אבל שמרו על ראש פתוח
החלק הכמותי בג׳ימט עוסק במתמטיקה. אמנם מדובר במתמטיקה של יסודי-חטיבה-קצת תיכון, אבל עדיין אתם צריכים לדעת את תכונות המספרים, איך לעבוד עם שברים, יחסים, בעיות תנועה והספק, משוואות ואי-שיוויונים וגאומטריה. אז ללכת למורה למתמטיקה? לא. משום שג׳ימט הוא מבחן פסיכומטרי במהותו, אתם צריכים גם ללמוד טכניקות כמו הצבת מספרים, בחירת מספר נוח ועבודה עם תשובות. ומעבר לכל הדברים החשובים האלה, אתם חייבים לזכור שהמבחן בודק בראש ובראשונה ניתוח של נתונים ולכן אין דרך אחת שהיא תמיד הכי טובה לפתור את השאלות. לפעמים המתמטיקה הבסיסית תעזור ולפעמים דווקא הצבה ואלימינציה של תשובות. דרך תרגול מודרך תוכלו להבין איך לחשוב נכון ותוכלו לבחור את הדרך הנכונה - כלומר המהירה ביותר - לפתור כל שאלה.
מצאו את הקצב המתאים לכם
בפרק הכמותי של מבחן GMAT יש 21 שאלות ב 45 דקות, שזה 2 דקות (ושמונה שניות) בממוצע לשאלה. עם זאת, השאלות אינן באותה רמת קושי, כך שיש שאלות שעשויות לקחת פחות מדקה ויש כאלה שיקחו גם שלוש דקות. זאת ועוד, המבחן הוא אדפטיבי והציון שלכם נקבע לא לפי מספר התשובות הנכונות והטעויות, אלא על פי הפיזור של הטעויות על רמות הקושי השונות. בגדול, ככל שתטעו יותר בשאלות קלות יותר, הציון שלכם יהיה נמוך יותר, ולהפך. יוצא שמי שטועה יותר אבל עושה זאת בשאלות קשות יחסית יקבל ציון גבוה יותר ממי שטעה פחות אבל בעיקר בשאלות יותר קלות. הכנה טובה ל GMAT כמותי לוקחת בחשבון את המאפיינים הללו של המבחן ולא מסתפקת רק בעבודה יבשה על המתמטיקה ועל שאלות בודדות.
הכירו את סוגי השאלות במבחן
21 השאלות בפרק הכמותי של ג׳ימט הן כולן שאלות אמריקאיות עם חמש אפשרויות תשובה ורק תשובה אחת נכונה, מה שנקרא Problem Solving. נשמע פשוט, לא? אז זהו שלא. בג׳ימט אנחנו לא פותרים כמו בבית הספר. כל שאלה מצריכה הבנה של השאלה ותכנון של פתרון לפני הפתרון עצמו. כך למשל, אם השאלה היא לגבי הערך של 3x+2y, אתם לאו דווקא צריכים למצוא את הערך של x ושל y.
קיפ איט סימפל
מבחן GMAT כמותי אינו מבחן במתמטיקה. אם לוקח לכם יותר מדי זמן לענות על שאלה זה אומר שאתם ניגשים אליה לא נכון. הפתרון היעיל הוא בהכרח יעיל וקצר, אז שימו לב לזמן, אחרת לא תספיקו לענות על כל השאלות והציון שלכם יהיה בכי.
הציבו מטרות ריאליות
עם כל כך הרבה אפשרויות למידה ל GMAT, מאוד קל ללכת לאיבוד. חשוב לתכנן לו״ז למידה שתוכלו לעמוד בו וגם להיות גמישים כדי שתוכלו לשנות אותו בהמשך במידת הצורך. אם אתם כמו רוב הנבחנים ב GMAT, אתם לומדים למבחן תוך כדי עבודה במשרה מלאה, וזה לא משאיר לכם המון זמן להתכונן. לכן חשוב לנצל היטב בצורה מושלמת כל דקה שאתם מקציבים ללמידה. שימו לב גם שאתם לא שורפים יותר מדי זמן על הבסיס ושאתם משאירים לעצמכם מספיק זמן בתהליך הלמידה לפתרון של מבחני סימולציה אדפטיבים. המבחן בודק הרבה מאוד דברים מעבר למה שנראה על פניו, והדרך היחידה להבין האם אתם מתקדמים בכיוון הנכון היא דרך פתרון של מבחנים, תחקור שלהם והפקת לקחים.
הבינו איך עובד האלגוריתם האדפטיבי
כולם יודעים שג׳ימט הוא מבחן אדפטיבי ושהמחשב משנה את קושי השאלות בהתאם לתשובות שלכם. בגדול, אחרי תשובה נכונה תקבלו שאלה קשה יותר ואחרי טעות תקבלו שאלה קלה יותר. עם זאת, האלגוריתם האמיתי הוא יותר מורכב וחשוב להבין לפחות בערך איך הוא עובד כדי למקסם את הציון שלכם.
אל תנסו לעבוד על האלגוריתם
אם שמעתם שהשאלות הראשונות ב GMAT כמותי שוות הכי הרבה נקודות ונראה לכם נכון לשים חצי מהזמן של הפרק על השאלות הראשונות כדי לענות עליהן נכון, חשבו שוב. האלגוריתם הוא חכם הרבה יותר מזה, ולמשל מי שלא מספיק לסיים לענות על כל השאלות מקבל קנס רציני בציון. בנוסף, האדפטציה לא מתבצעת כבר ברמת השאלה הבודדת, אלא במקבצים של שאלות. לכן, גם אם קיבלתם שאלה קלה אחרי רצף של שאלות קשות זה לא הזמן והמקום להתחיל להתבאס וללכת הביתה, כי זה קורה.
הבינו שמבחן GMAT קשה לכולם
המבחן משנה את רמת הקושי של השאלות על מנת להביא אתכם למצב שבו יש לכם סיכוי של 50-50 לענות נכון. זה אומר שללא תלות ברמה שלכם, המבחן אמור להיות - ויהיה - קשה עבורכם. מדובר בפיצ׳ר ולא בבאג, אז לא להתבאס. מה שזה כן אומר זה שאתם חייבים להתמקד בפתרון שאלות קשות בזמן ההכנה שלכם למבחן. מצד שני, לא לכולם זה רעיון מצוין להתמקד בשאלות הכי הכי קשות. למשל, כדי לקבל ציון 79 בחלק הכמותי (בסקאלה של 60 עד 90) כמו שנדרש באוניברסיטת תל אביב, אתם יכולים להסתפק בלהצליח לענות נכון על שאלות בינוניות פלוס.
אל תתקעו
כמו שאמרתי, האלגוריתם יודע להוריד לכם את הציון אם בזבזתם יותר מדי זמן לאורך הפרק ולא הספקתם לסיים. אם התכוננתם איתי למבחן זה לא יקרה לכם, כי אתם תקבלו ממני חלוקה ברורה של זמן לאורך הפרק וגם תתרגלו מספיק את זה באמצעות מבחנים ממוחשבים אדפטיביים. אבל, אם למדתם לא איתי משום מה ואתם מגלים שיש לכם עוד דקה לסוף הפרק ועוד כמה שאלות שלא הספקתם, עזבו הכל ונחשו את כל השאלות שנותרו לכם.
ומה עכשיו?
בבלוג שלי תוכלו לקרוא פוסטים משוגעים על מבחן GMAT עם מלא טיפים ודברים שאתם חייבים לדעת על המבחן. אני מכין באהבה למבחן כבר כעשרים שנה (!) ועזרתי לאלפי ישראלים ולא-ישראלים לעבור בהצלחה את המבחן ולהתקבל לתכניות MBA בארץ ובחו״ל, אז מוזמנים להשאיר לי הודעה באתר או לשלוח לי ווטסאפ אם בא לכם להתייעץ. בהצלחה!