המון אנשים פונים אליי וזועקים ״אבי, איך אני אמורה לכתוב באנגלית במבחן IELTS / TOEFL / GRE / SAT (מחק את המיותר)?!״ ואני אומר להם/ן ״אולי תקראו את הפוסט הזה ותדעו?!״
אז כן, מכל אופני השימוש באנגלית - קריאה, שמיעה, דיבור וכתיבה - האחרון הוא זה שמצער הכי הרבה ישראלים. הסיבה היא פשוטה - בעוד שאנחנו הכי מורגלים לאנגלית משמיעה (דרך נטפליקס ומוסיקה למשל) וגם קצת מקריאה (משני המאמרים שקראתם בתואר ומהמייל בעבודה), וחלקנו בסך הכל מרגישים נוח לדבר אנגלית כי אפשר קצת לאלתר וקצת לעשות עם הידיים, רובנו מעולם לא כתבנו באנגלית יותר משורה או שתיים. לעשות עם הידיים בכתיבה אי אפשר וגם לאלתר זה לא בדיוק עובד, במיוחד במבחני רמה באנגלית, שם בודקים אתכם אנשים חמורי סבר דוברי אנגלית כשפה ראשונה שנותנים לכם ציון לפי קריטריונים ספציפים ובקיצור - אי אפשר לעבוד עליהם.
רוצים להצליח ב IELTS (או ב TOEFL)? הצטרפו לקורס IELTS (או TOEFL) האינטרנטי שלי, המתקיים (כמעט) כל חודש וכולל את כל מה שצריך לדעת כדי לעבור בהצלחה את המבחן. רוצים עוד פרטים ו/או להרשם לקורס הקרוב? שלחו לי הודעה כאן למטה או ווטסאפ עכשיו!
קורס הפסיכומטרי אונליין שלי יוצא שוב לדרך בקרוב, ונשארו מקומות אחרונים. רוצים להצטרף? אפשר לעשות את זה כאן באתר. רוצים לשאול משהו? השאירו פרטים או שלחו לי ווטסאפ עכשיו!
אני הולך לכתוב כאן על כתיבה של חיבור דעה - משימת הכתיבה הכי פופולרית שקיימת ברוב המבחנים שאני מכין אליהם בצורה כזו או אחרת - במבחן GRE, מבחן IELTS, מבחן TOEFL, מבחן PTE Academic, מבחן Celpip וסליחה ממי ששכחתי. לרוב אתם מקבלים שאלה (question prompt) הכוללת טענה כלשהי ואתם צריכים לחוות דעתכם על הטענה, תוך שאתם מנמקים ומדגימים, לאורך 200 - 300 מילים, בזמן שנע בין 20 - 40 דקות, תלוי במבחן.
ונתחיל ממה לא לעשות. אף-פעם-לא-להתחיל-לכתוב-ישר. אל תהיו מאלה שנלחצים ומתחילים לירות מילים ומשפטים רק כדי לגלות אחרי שלושה משפטים שאין להם מה לומר או שהם בכלל חושבים אחרת ממה שמשתמע ממה שהם כבר כתבו או שהחיבור שלהם רווי חזרות ודברים מיותרים (שימו לב - המילים דברים מיותרים היו דברים מיותרים כאן). מה כן לעשות בהתחלה? קודם כל לחשוב, ואז לתכנן.
למה אני מתכוון? בואו נדבר קונקרטית בעזרת דוגמה. נניח שאתם במבחן IELTS (אם כי משימה דומה יכולה להופיע בכל אחד מהמבחנים שהזכרתי לעיל). במשימת כתיבה 2 יכולה להופיע השאלה הבאה:
Some people think that people over 60 years old should not work and should be made to retire. To what extent do you agree or disagree?
יפה. למעשה, הדבר הראשון שאתם חייבים לעשות - אפילו לפני הלחשוב ולתכנן - זה לקחת רגע אויר ולוודא שהבנתם בכלל מה השאלה, הן ברמה המילולית אבל בעיקר לחשוב למה התכוונה כותבת השאלה. יש לי ים סיפורים על נבחנים שכתבו חיבור לא רע בכלל ברמת התוכן והאנגלית, אלא שהם כתבו תשובה לשאלה אחרת בכלל מזו שהם נשאלו. במצב כזה הציון שלכם יהיה גרוע ללא תלות בכל הקריטריונים עליהם אתם נמדדים. ומה עושים אם יש מילת מפתח שאנחנו לא מכירים בשאלה? משתמשים בהגיון. הרבה פעמים אפשר להשלים לבד את משמעות המילה החסרה גם בלי שאנחנו מכירים אותה.
אחרי שהבנתם את השאלה, מתחילים לחשוב. מה שאני אוהב לעשות זה להתחיל לזרוק רעיונות, בצורה לא מאורגנת ובטח לא בצורה של ניסוחים. תעשו את זה באנגלית, תעשו את זה בעברית, תעשו את זה איך שנוח לכם. דרך טובה להתחיל לזרוק רעיונות היא לנסות לחשוב על ויכוח בין שני אורחים בתכנית אירוח בנושא שנשאלתם עליו. אחד מסכים עם הטענה בשאלה והשני חולק עליה. איזו טענה מרכזית תהיה לדעתכם לכל אחד מהמתווכחים? נניח, זה שמסכים עם הטענה יכול לומר שבשל התארכות תוחלת החיים, מבוגרים שממשיכים לעבוד לא מפנים מקומות עבודה לצעירים וכך נוצרת אבטלה. מאידך, מי שחולקת על הטענה יכולה לומר שכל עוד אדם הוא פרודוקטיבי ורוצה לעבוד, שימשיך לעבוד, ושזה לא תפקידה של המדינה להתערב בכך.
אפילו שתי טענות - אחת מכל צד - הן כבר בסיס מצוין, אבל הן רק בסיס. עדיין-לא-להתחיל-לכתוב! אז מה עכשיו? עכשיו מתחילים לחשוב מהי העמדה שלכם, או במילים אחרות, עם מי משני הצדדים הנצים אתם נוטים להסכים. אם תתרגלו לעבוד ככה, תגלו שהרבה יותר טוב לגבש עמדה מתוך מחשבה על נימוקים משני הצדדים מאשר לצייר את המטרה מסביב לחץ, כלומר לקבוע עמדה ואז להתחיל לחפש איך לנמק אותה, וכמובן להתקע. בנקודה הזו חשוב להזכיר שבחיבורים מהסוג הזה אין תשובה נכונה. כל עמדה טובה כל עוד אתם יודעים לנמק אותה. אז נניח שאנחנו עם מי שחושבת שהטענה שגויה ושאין לחייב בני שישים פלוס להפסיק לעבוד.
ההחלטה הזו מתווה לנו את מבנה החיבור שלנו. את השלד להלן אפשר בהחלט לכתוב על דפי הטיוטה שאתם מקבלים עם הכניסה לחדר הבחינה:
פסקה 1: מבוא - Introduction (מה צריך להיות בפסקת מבוא טובה? בפרק הבא! על רגל אחת אומר שפסקת פתיחה טובה צריכה להכניס את הקוראים לעניינים, להציג להם את הדילמה שבה תעסקו ולחתום בהצגת של הטענה הבסיסית, כלומר העמדה, שלכם).
פסקה 2: ממשיכה את המבוא בכך שהיא מנמקת ומדגימה את העמדה שלכם. במקרה הזה, אני חושב שאין לאסור על בני שישים פלוס להמשיך לעבוד אם הם רוצים בכך.
יש לכם טענה נוספת שתומכת בעמדה שלכם, חשובה ושונה מהקודמת? כתבו אותה בפסקה נוספת, כך שבחיבור שלכם יהיו חמש פסקאות במקום ארבע.
פסקה 3 (או 4, אם היתה פסקת טענה תומכת נוספת): החלשת טענה נגדית - יש הטוענים שכאשר קשישים לא מפסיקים לעבוד הם לא מפנים מקומות עבודה לצעירים מהם ונוצרת אבטלה בקרב הדור הצעיר. אבל (וכאן אתם מחלישים את הטענה הנגדית) - כל עסק מחליט עבור עצמו את מי להעסיק וצעירים מוכשרים תמיד יוכלו למצוא עבודה. מצד שני, למבוגרים בעלי נסיון ומיושבים בדעתם יש יתרונות רבים מבחינת מעסיקים, כך שהעובדה שמבוגרים יכולים להמשיך לעבוד ושהתחרות על מקומות העבודה גדלה מחייבת את כולם, מבוגרים וצעירים, להיות עובדים טובים יותר, וכך כולם מרוויחים.
פסקה 4 (או 5): סיכום - פסקה קצרה (מאוד - שניים עד ארבעה משפטים) ובה אנחנו מזכירים את הדילמה שבה עסקנו ואת העמדה שלנו. למעשה הפסקה הזו היא מעין ניסוח מחדש של פסקת הפתיחה, בצורה אפילו ממוקדת יותר.
רק בנקודה הזו אני מרשה לכם להתחיל לכתוב ממש את החיבור שלכם. אם תתאמנו לסגל לעצמכם את הגישה הזו, כל התהליך הזה אמור לקחת לא יותר מחמש דקות. אמנם מדובר בזמן יקר, אבל הזמן הזה יחזור אליכם ובגדול כאשר כבר תתחילו לכתוב ותוכלו לזרום בין הפסקאות שהכותרות שלהן כבר ידועות לכם ולמלא אותן בתוכן בלי להתקע על מה אתם רוצים בכלל לומר, כמו שקורה למי שלא מתכנן.
רוצים לראות דוגמה לחיבור שיושב על השלד הנ״ל? הנה אפילו שלוש דוגמאות. ממליץ לכם לקרוא אותן ולנסות להשוות ולהבין את נקודות הדמיון והשוני. נקודה חשובה לסיום: אל תתקעו על ניסוח ועל בחירת מילים - חבל על הזמן. אוצר המילים שלכם באנגלית לא ישתנה מהותית בחודשיים / שלושה שאתם מתכוננים בהם למבחן, והרבה יותר חשוב לתרגל את התכנון ואת הכתיבה הקולחת, המאורגנת והמסודרת מאשר לשרוף את כל זמן הכתיבה שלכם על מילה או משפט שלא צצו לכם בראש בדיוק כשרציתם.
ולבסוף, זו הזדמנות טובה להזכיר את שירות בדיקת החיבורים שאני מציע - כל הפידבק שאתם צריכים ורק הפידבק שאתם צריכים על משימות הכתיבה שלכם.