תתחילו לקרוא, מאדרפאקרז

היי, אתם שם. תחשבו רגע: קראתם ספר שלם בשנה האחרונה? ואני מתכוון לקריאה של ספרות, סיפורים קצרים, שירה או מחזות (ולא לפוסט בפייס). אם כן, אתם במיעוט.



לפי סקר משנת 2015, מדווח וושינגטון פוסט, רק 43 אחוזים מהאמריקאים מעל גיל 18 קראו לפחות יצירה ספרותית אחת בשנה שקדמה לעריכת הסקר, שפל של שלושה עשורים. הסקר נערך ע״י הקרן הלאומית לאמנויות (NEA), סוכנות עצמאית של הממשל האמריקאי, מדי שנה מאז 1982, שבה אחוז הקוראים היה 57.



הסקר התעלם במכוון מקריאה במסגרת לימודים אקדמיים או עבודה, ולא עשה אבחנה בין ספרים מודפסים ובין קוראים אלקטרונים. על פי ממצאי הסקר, נשים (50 אחוז) נטו לקרוא יותר מגברים (36 אחוז). לבנים קראו יותר מאשר שחורים או היספנים (50 לעומת 29 ו 27 אחוזים בהתאמה). אבל המשתנה הבולט ביותר בכל הנוגע לקריאה הוא השכלה - כ 68 אחוזים מבעלי תואר שני ומעלה הם קוראים, לעומת 59 אחוזים מבעלי תואר ראשון ורק 30 אחוזים ממסיימי תיכון.



משום שאחוז האמריקאים שסיימו תואר ראשון לפחות כמעט הוכפל מאז 1982, ניתן היה לצפות שתהיה עלייה דומה בשיעור הקריאה, אבל לא כך קרה. הירידה בשיעור הקריאה מופיעה אצל אנשים מכל הגילאים, המינים, הגזעים ורמות ההשכלה.



אבל למה זה בכלל משנה אם אנשים קוראים פחות יצירות ספרותיות? אולי אנחנו קוראים פחות טולסטוי, אבל ממלאים את החסך החמור הזה בקריאת סטטוסים בפייסבוק, ציוצים של טראמפ בטוויטר ומוסף הספורט בוויינט? יתכן שזה המצב, אבל עדיין, כשאנשים לא קוראים יצירות ספרותיות הם מחמיצים חווית קריאה ששום סוג קריאה אחר לא יכול לספק להם. מחקרים מצאו שקריאה של יצירות ספרותיות מעצימה את היכולת לאמפתיה בקרב קוראים, כלומר את היכולת שלהם לראות את העולם דרך העיניים של אדם אחר. ויצירות ספרותיות טובות יכולות לתת לכם גישה ישירה למחשבותיו ורגשותיו של אדם אחר - בין שהם הכותב/ת או אחת הדמויות בסיפור. כשאנחנו קוראים פחות, אנחנו כנראה גם הופכים לאנשים פחות אמפתיים, וההשלכות ברמה האישית והלאומית עשויות להיות חמורות.



ברור שלא לכולנו יש את הזמן ו/או את הסבלנות לקרוא ספרים ארוכים. אבל קחו בחשבון שאם אתם לומדים למבחני רמה באנגלית - TOEFL, IELTS, PTE או מבחן אמי״ר - או למבחני רמה אקדמיים - SAT, GMAT, GRE או פסיכומטרי (פרקי האנגלית) - אם אתם לא קוראים בכלל באנגלית יהיה לכם קשה מאוד להוציא ציון טוב. בכל אחד מהמבחנים האלה יש פרק הבודק את מיומנויות הקריאה שלכם - את היכולת להוציא מידע רלוונטי מטקסט ארוך, לתמצת מידע ביעילות, לקרוא למטרות שונות - גם כדי להבין את התמונה הגדולה וגם כדי לזהות פרטים חשובים - ולהסיק מסקנות מהכתוב. אחת השאלות הראשונות שאני שואל אנשים שמתקשרים אליי כדי ללמוד אצלי למבחנים הללו היא האם הם קוראים באנגלית. התשובה היא כמעט תמיד לא ממש.


אז תתחילו לקרוא, מאדרפאקרז. אתם לא חייבים לקרוא דוסטוייבסקי, אבל תרגילו את עצמכם לקרוא לפחות שתיים-שלוש כתבות ביום מאתרי חדשות מרכזיים באנגלית - ולא, לא ג׳רוזלם פוסט לייט - אבל כן ניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, גארדיאן, או ביביסי ניוז. ואם בכל זאת אתם אמיצים ובא לכם להתחיל לקרוא ספרות באנגלית, לא חייבים לשבור על זה את הראש. חפשו באינטרנט או שאלו בספריה העירונית ומצאו ספר שמעניין אתכם ושמתאים לכם ברמת האנגלית - והתחילו לקרוא. עשרים-שלושים דקות קריאה ביום, אפילו אם זה בשלושה-ארבעה סשנים של 5 - 10 דקות, יעשו לכם ים של הבדל ביכולת שלכם להתמודד עם טקסטים באנגלית (ולענות על שאלות הבנת הנקרא). כבונוס נוסף, מי שקורא הרבה גם מתחיל לכתוב הרבה יותר טוב, וזה בכלל נחמד.

 avi@yulzari.net  | 054-4768478 | תל-אביב

  • Black Facebook Icon
  • Black Twitter Icon

© כל הזכויות שמורות לאבי יולזרי, 1999 - 2018. השימוש באתר כפוף לתנאי השימוש. בעת הזנת כתובת המייל לטובת קבלת מבחן לדוגמה או בעת הרשמה לאתר תצורפ/י לרשימת התפוצה שלי, שאני לא שולח דרכה (כמעט) כלום. ניתן בכל עת לבקש להסיר את עצמכם מהרשימה במייל אליי או בלחיצה על כפתור ה״הסר״ בדואר שמתקבל דרך הרשימה. טל״ח.