מה העניינים? בפוסט הזה אני הולך לדבר קצת על כתיבה פסקת הפתיחה שלשם קיצור אקרא לה לעיתים פפ) במשימת כתיבה 2 ב IELTS / TOEFL / PTE. אני מתייחס אל שלושת המבחנים באותו פוסט, משום שבשלושת המבחנים הללו מדובר במשימה של חיבור דעה.
פפ היא פסקה קצת טריקית. מצד אחד אפשר לומר שהיא לא פסקה חשובה במיוחד, במובן שאין בה הרבה תוכן. מצד שני, אין חיבור טוב בלי פסקת פתיחה טובה. פסקת הפתיחה היא הדבר הראשון שהקורא שלכם נתקל בו, ואם היא לא כתובה טוב זה ישליך רבות על מה שכתוב בהמשך. דרך פסקת הפתיחה שלכם הקורא אמור להבין האם הבנתם את השאלה שנשאלתם, האם אתם יודעים על מה אתם מדברים והאם תכננתם היטב את התשובה שלכם.
וכאן כבר אנשים נופלים: מיליוני תלמידים שלי (בלי הגזמה אבל קצת עם) מתחילים לתקתק את התשובה על המקלדת מיד בשניה שהזמן למשימה מתחיל, ואז אני עוצר אותם ושואל ״ג׳ימבו, מה אתה כותב?״ והם כזה ״לללל לא יודע״. אל תהיו ג׳ימבו. תכננו היטב את התשובה שלכם לפני שאתם כותבים את המילה ראשונה בחיבור. אין חיבור טוב בלי תכנון טוב, וברגע שתכננתם טוב מה שאתם רוצים לומר, העסק כבר שבעים אחוז סגור - נותר לכם רק לייצר משפטים שמעבירים תוכן שכבר תכננתם מראש.
אוקיי. חזרה לפסקת הפתיחה. פסקת פתיחה טובה תכלול שלושה עד חמישה משפטים. לא פחות, לא יותר. פחות משלושה - כנראה שפספסתם משהו. יותר מחמישה - אתם מרחיבים במקום שאתם לא אמורים להרחיב בו, אתם עדיין לא בפסקאות הגוף.
פפ טובה עונה על ארבע שאלות - מה הנושא? מה השאלה? מה דעתך? מה הנימוקים לדעתך? עכשיו אתם אמורים לשאול ״מה ההבדל בין מה הנושא ומה השאלה? זה לא אותו דבר, אבי?״ אז לא. כדי להסביר, בואו ניקח דוגמה.
נניח שהשאלה היא "Is it better to live in the countryside or in the city? Explain your reasons, giving examples, etc." אז מה הנושא כאן? חיי עיר? חיי כפר? לא ולא. הנושא הוא ״איפה לחיות״. לכן המשפט הראשון שלכם צריך להעביר את המסר שאתם כותבים על בחירת מקום לחיות בו. משסיימנו עם המשפט שמציג את הנושא, אפשר לעבור למשפט שמציג את השאלה. השאלה היא תמיד יותר ספציפית מהנושא, ולכן במשפט הבא אתם מחדדים את הפוקוס. השאלה כאן היא ״האם עדיף לחיות בעיר או בכפר?״ אז המשפט השני צריך להציג את השאלה הזו במילים כאלה או אחרות. יש! עכשיו לדעה שלכם. הפתיחות הנפוצות של משפט עמדה הם אחד הביטויים "I believe", "I think", "in my opinion". אתם ממש לא חייבים להשתמש בביטויים האלה כדי להעביר את המסר שהם מעבירים, אבל אם לא בא לכם להסתבך, הם עובדים טוב. מה שכן, הדעה שלכם צריכה להיות מאוד ברורה, מה שמחזיר אותי לשלב התכנון. אחד הקריטריונים עליהם אתם נמדדים ועליהם אתם מקבלים ציון במשימה הזו הוא האם הצגתם עמדה ברורה שנוכחת לאורך כל החיבור. אל תעשו לי פאדיחות כבר בשלב הצגת העמדה בבקשה. משפט עמדה טוב הוא כזה שגורם לי, כקורא וכנותן הציון, להבין בדיוק את הכיוון בו אתם לוקחים את החיבור הזה. ולמשפט הרביעי והאחרון - הצגה סופר-קצרה של עיקרי הנימוקים לעמדתכם, עליהם תרחיבו בפסקאות הגוף.
אוקיי, אז איך זה נראה בפועל? הנה דוגמה בסיסית, עם ארבעה משפטים, שכל אחד מהם עונה על אחת מארבע השאלות שהצגתי קודם.
[1] Deciding where to live is one of life’s most difficult choices. [2] One may opt for life in the country or the city. [3] In my opinion, life in the city is more advantageous. [4] This is due to the fact that the city offers better economic and social opportunities.
רוצים לכתוב קצת יותר fancy? הנה דוגמה נוספת. שימו לב שיש בה משפט פחות מהקודמת, אבל יותר מילים, מה שמעיד על משפטים מורכבים יותר.
[1] As a person reaches adulthood, she needs to decide where she would prefer to live. [2] While there are advantages to both living in the country and living in the city, I believe that for economic reasons, life in the city is more beneficial. [3] This is because the city offers more employment opportunities, alongside a more affordable cost of living.
שימו לב שבחרתי להשתמש ב She במשפט הראשון. זה סבבה להשתמש ב She וגם סבבה להשתמש ב He, אבל אל תעשו He / She כי זה מעצבן לקרוא וזה לא נחשב כשתי מילים אז לא.
אוקיי! סיימתי לחפור לכם על פסקת הפתיחה של חיבור דעה במבחן IELTS / TOEFL / PTE. בפוסטים נוספים אני כותב על פסקאות גוף החיבור ועל פסקת הסיכום, so stay tuned.