אוניברסיטאות ומכללות בחו״ל שמות דגש רב על יכולת הביטוי של המועמדים ללימודים בהם. זו סיבה מצוינת להתחיל לשפשף את כישורי כתיבת החיבורים שלכם, בין שאתם צריכים לעבור מבחן GMAT, GRE, TOEFL, SAT, IELTS או (כמעט) כל מבחן מיון אחר. אז איך אפשר להבטיח הצלחה במשימת הכתיבה? כמו באשר לכל מבחן, גם כאן זה מסתכם בלמידת עקרונות של כתיבה טובה, וישום שלהם בהרבה תרגול. בפוסט הזה אציג חמש תפיסות מוטעות של נבחנים לגבי משימת הכתיבה העומדת בפניהם.
1. אורך החיבור:
״אין היקף מינימלי הדרוש בחיבור, אז אכתוב שתי פסקאות ואעיף את זה״
המחשבה הזו יכולה להוביל לתוצאות הרות חיבור על הפנים. קודם כל, בחלק ממבחני המיון יש דווקא דרישה למספר מילים מינימלי. גם במבחנים בהם אין את הדרישה הזו, עדיין יש היקף ראוי. יותר מכך, ניתוחים סטטיסטיים שנעשו בענין הראו שבממוצע, חיבורים ארוכים יותר זוכים לציונים גבוהים יותר. למה? משום שחיבורים ארוכים יותר בדרך כלל מראים ניתוח ביקורתי יותר ומקיף יותר של הנושא או הטענה שעליהם אנחנו נדרשים לכתוב. כותבים מיומנים כמעט ולא נזקקים לספירת מילים. אם יש מספיק תוכן, המילים יגיעו מעצמן. בכל זאת, בכדי להעריך כמה מילים יש לנו בחיבור, אפשר לספור את השורות שלך ולהכפיל במספר המילים בשורה ממוצעת באורכה. אם מצוין מינימום הכרחי, כדאי שהחיבור שלנו יכלול לפחות 20 אחוז יותר מילים ממינימום זה.
2. פיתוח רעיונות
״אני לא רוצה לכתוב יותר מדי, אז אסתפק במה שיצא לי - אני הרי כותבת כאן טיעון די בסיסי, כך שבודקי החיבור של המבחן יוכלו להבין בקלות איך הרעיונות האלה מתחברים.״
למעשה, כמעט שלא ניתן לפתח רעיון בצורה מלאה במסגרת הזמן המוקצב למשימת הכתיבה במבחן. בסוף כל פסקה בגוף החיבור שאלי את עצמך ״אז מה? איך זה קשור לטענה הבסיסית שלי? מה החשיבות של הנקודה הזו?״ זכרי: זה הג׳וב שלך לקחת את הקורא מנקודה לנקודה, ומרעיון אחד למשנהו. תהיי סגורה על זה שחיברת את כל הנקודות ושסיפקת הקשר מספק למחשבות שלך. לשם כך כדאי לחשוב דרך מילות קישור, ואפילו לעשות מזה תרגיל טכני: אמצי לעצמך חמש מילות קישור או ביטויי קישור חביבים (לדוגמה: despite, moreover, however, on the one /other hand, also). נסי לשלב את חמשת הביטויים הנבחרים בכל חיבור שאת כותבת.
3. מטרה ובהירות הכתיבה
״אני יודע שאני צריך לכתוב כמה מאות מילים, אבל אין לי יותר מדי מה לומר בנושא הספציפי הזה, כך שאכתוב מה שעולה לי בראש ואקווה שזה יתפוס.״
עדיף לשים ידיים עם המקלדת ולהקליד סתם מילים מאשר לשבת ולבהות במסך (או בדף, אם כי אם המבחן הוא על דפים המקלדת מיותרת). לפעמים עצם החזקת העט או המקלדת יכולה להעלות רעיונות מעולים. לצד זה יש לזכור שהחיבור שלך לא אמור להיות טיול נינוח במרחבי שלל הנושאים שיכול להיות להם קשר בן דוד שני כזה לנושא המטלה. השתדל להעלות טיעונים רלוונטיים וחזקים בלבד, משום שאתה נבדק בין השאר על היכולת האנליטית שלך ולא על הידע הכללי. כדאי לחשוב על החיבור לא כעל ״סיפור״, אלא כעל ״טיעון״. לדוגמה, אם אתה משתמש בגאנדי (ההודי, לא הגנרל) כדוגמה באחת מפסקאות גוף החיבור, אל לך לבזבז זמן ומקום על פירוט קורות החיים של מהאטמה, כל עוד המידע הזה אינו מוסיף לחיזוק הטענה שלך.
4. הצגת העמדה
״אין לי בכלל דעה בנושא הזה, והוא נראה לי מורכב מדי. אני הולך להציג את שתי העמדות האפשרויות בשאלה מבלי לנקוט עמדה משלי.״
המחשבה הזו היא מכת מוות לציון שלך במשימת הכתיבה. (כמעט) בכל חיבור אתה חייב להציג עמדה, ולו במשפט אחד. העמדה היא למעשה העוגן שמקשר את כל הנקודות שתעלה בהמשך. אז מה לעשות אם אתה מוצא את עצמך מתקשה לנקוט עמדה בנושא או בשאלה מסויימים? כדאי להתכונן ולעבור על מספר רב של נושאים ושאלות לכתיבה, תוך שאתה מנסה לייצר תבנית לחיבור בשאלה, כולל הצגת העמדה. כך תוכל לעשות זאת באופן כמעט אוטומטי במבחן, ולא תצטרך לבזבז על השלב הזה זמן רב.
5. שימוש בדוגמאות
״משום שלא נותנים לי את הציון על הידע הכללי שלי, אני לא הולכת להשתמש בדוגמאות ספציפיות. זה לא מבחן בגרות פה.״
למרות שהמבחן לא בוחן ידע כללי, את בהחלט תדרשי לדעת משהו על העולם כדי לכתוב חיבור טוב. אחרת, על מה תכתבי? נסי לחשוב על זה לא כעל דוגמה ספציפית, אלא בשלב ראשון לפחות נסי לחשוב למה נושא המטלה מתחבר לך. זה יכול להיות גם לא באופן מסודר. בשלב שני כבר יהיה אפשר לקחת את הרעיונות הראשוניים הללו ולפתח אותם.