יתכן שיש לך שגרה של לימוד, או מקום מועדף ללמוד. מנגד, יתכן שהרגלי הלמידה שלך דווקא משתנים ומתאימים עצמם למצב הרוח. יהיה המצב אשר יהיה – סביר מאוד שאינך ממצה את פרקי הזמן המושקעים בלימוד. אפשר להצליח יותר ולהשיג ציונים גבוהים יותר מבלי להשקיע ולו שניה אחת מעבר למה שכבר מושקע – פשוט צריך ללמוד יותר חכם.
שני מאמרים שפורסמו לאחרונה בניו-יורק טיימס סקרו מחקרים אקדמיים שנעשו על תהליך הלמידה והעלו מספר הצעות כיצד לשפר את הלימוד:
לפרוס ולרווח את פרקי הזמן המושקעים בלימוד אפשר לפרוס את הלמידה על פני חודש, שבוע או אפילו יום, העיקר הוא לעזוב את החומר הנלמד ולחזור אליו מאוחר יותר. ה"ביקור מחדש" של החומר לאחר ההפסקה יחייב אותך ללמוד אותו מחדש במידה מסוימת, וכך לשפר את הלמידה. פיצול זמן הלימוד לפרקי זמן קצובים מאפשר גם לקיים ולנצל את האסטרטגיות לימוד הבאות.
סביבות לימוד חלופיות כאשר בכוונתך לחזור על חומר הלימוד, מומלץ לשנות את המיקום. למדת בחדר שינה? נסה לעבור לסלון או למטבח. המוח שלך יוצר קישורים בין החומר הלימודי לבין הסביבה, וככל שהמוח מייצר יותר קישורים עבור כל פיסת מידע – כך יהיה קל יותר להיזכר ו"לשלוף" את המידע אחר כך. סטודנטים שלומדים בחדרים שונים במהלך הלמידה שלהם מוציאים ציונים גבוהים יותר מאשר סטודנטים שלומדים כל הזמן באותו החדר.
בחינה עצמית האם אי פעם הופתעת מרמת הקושי של מבחן אליו למדת הרבה? רוב הסיכויים שבתהליך הלימוד שלך לא כללת בחינות עצמיות. לבחינות יש מוניטין גרוע והן נתפסות כחוויה שלילית בגלל שהן קשות, אבל הקושי הזה הוא שעושה אותן לכאלה אפקטיביות. אז איך זה עובד? האקט של "שליפת" פיסת מידע, במיוחד אם היה קשה לעשות זאת, מחזקת את האחיזה שלך בה. וגם, לשכוח יכול להיות מועיל באותה המידה אם מיד חיפשת את המידע החסר – רוב הסיכויים שהמידע הזה לא יישכח שוב. מבחני תרגול הם מועילים יותר בצורה משמעותית יחסית לחזרה שוב ושוב על החומר, ואפילו יחסית לסיכומי קווים כלליים של החומר או יצירת תרשימי זרימה. האסטרטגיות האלה עלולות להטעות אותך ולהוביל אותך להאמין שהידע נמצא אצלך יותר מאשר הוא שם באמת. באחד המחקרים, סטודנטים שהשתמשו בטכניקות הללו בפועל ידעו על חומר הלימוד רק 2/3 ממה שידעו סטודנטים אשר למדו עם בחינות תרגול – וזאת כשדווקא לקבוצה הראשונה היה ביטחון גבוה בהרבה לגבי יכולתה להצליח בבחינה.
שילוב נושאים הנקודה הזו נכונה גם לחזרות הראשוניות על החומר וגם לבחינות תרגול. ריכוז והתמקדות לאורך זמן באותו נושא מביאים את המוח לכדי עצלות. עדיף ומומלץ ללמוד נושאים שונים אך קשורים – למשל נוסחאות מתמטיות מכמה תחומים – בכל פרק זמן של לימוד. כך 'יאולץ' המוח להבין את קווי הדמיון והשוני בין כל פיסות המידע, וכך להבין איך ליישם כל אחת. בסופו של דבר, גם המבחנים עצמם מכילים, על פי רוב, את השאלות בתפזורת, במיוחד כשמדובר במבחנים כמו ה SAT, GMAT ו GRE.
השיעורים הפרטיים שלי בנויים כך שאנו מסיימים ללמד חומר חדש מספיק זמן לפני הבחינה בדיוק מסיבה זו – כדי לפנות מספיק זמן לחזרות רב-נושאיות, דרך פרקי בחינה בודדים ובחינות תרגול מלאות.