להתקע זה רע: למה לא להתאמץ על מה שקשה



מכירים את זה שצריך לתקן משהו בבית אבל יש לכם שתי ידיים שמאליות אז או שאתם דוחים את זה מיליון שנה או שאתם עושים את זה וזה לוקח שבוע ובסוף זה נראה על הפנים? כן, כן, אתם מכירים את זה. בחיים האמיתיים, כשאתם טובים במשהו אתם יכולים לעשות אותו טוב וגם ממש מהר, וכשאתם גרועים במשהו ורוצים לעשות אותו בכל זאת, אתם עובדים לאט ומתאמצים. הצרה היא שאם נפעיל את הדפוס הזה במבחן, נהיה בצרה.


ניקח לדוגמה את עידו, שלומד ל GMAT ומתקשה בבעיות מילוליות (גם אם אתם לומדים למבחן אחר - GRE, TOEFL, IELTS, SAT למשל - הדברים כאן בהחלט רלוונטים גם לכם). עכשיו עידו באמצע הפרק הכמותי של ה GMAT ואז מן המסך מכה אותו בפניו בעיה מילולית. לאאאאאאאאא!

לשמחתו של עידו, הוא בסדר עם הזמן עד כה, אז הוא מחליט להתאמץ ובכל זאת לנסות לפתור את השאלה. נראה לו שהוא מבין מה השאלה רוצה בגדול - היא עדיין נראית קשה, אבל הוא חושב שאולי הוא יצליח לפתור אותה, ולכן הוא צולל פנימה ומתחיל לעבוד. לאחר שלוש דקות של עבודה מאומצת יש לעידו תשובה! והוא ממשיך לשאלה הבאה.

השאלה הבאה היא דווקא שאלה באלגברה, תחום חזק של עידו. הוא עונה על השאלה בשלושים שניות, בלי לכתוב שום דבר ובלי לבדוק את עצמו.

עידו שם הרגע ארבע דקות מהזמן של הפרק על שתי שאלות, שזה בסך הכל סביר ל GMAT, אבל טעה בשתי השאלות! זה די ברור למה - בשאלה הראשונה, הקשה, הוא לא ידע בדיוק מה הוא עושה ושרף זמן לחינם ובסוף בחר תשובה לא נכונה, ובשאלה השניה, הקלה מבחינתו, הלחץ שהוא חש לאחר השאלה הקודמת מעורבב בשמחה לאור הנושא האהוב הביא לטעות שטותית שהוא לא היה עושה אם היה שם לב טוב יותר. זה הקטע במבחני המיון לאוניברסיטאות ובמבחני הרמה באנגלית - הם למעשה בודקים (גם) את יכולת קבלת ההחלטות שלכם. אם תתאמצו במקסימום לפתור כל שאלה בסדר שבו השאלות מופיעות, אתם בטוח תתקעו בדרך ואז יתחיל בלגאן, וטעויות, ולא ישאר לכם זמן לסיים. הו הכאב.


מי שמקבל ציונים גבוהים ב TOEFL או ב GMAT או ב GRE או ב SAT (וגם בחיים) יודע שלפעמים צריך לדעת לוותר. זה לא קל לעשות, כי אנחנו מתוכנתים להתמודד עם משימות בסדר שבו הן נופלות עלינו ובכלל המוח הלינארי שלנו מקשה עלינו להסתכל רגע קדימה מעבר לדבר המיידי שמול העיניים שלנו. אבל זה מה שתצטרכו ללמוד לעשות - אחד המרכיבים המשמעותיים בציון במבחנים הללו (ובחלקם המרכיב היחיד) הוא מספר התשובות הנכונות. להתקע על שאלה / שאלות זה כמו לקחת הלוואה - אתם כאילו עוזרים לעצמכם של הרגע הנוכחי אבל דופקים את עצמכם של העתיד הקרוב. תהיו בני אדם, אל תדפקו את עצמכם של העתיד הקרוב.

לאחר שעידו קרא את הפוסט הזה הוא ניגש למבחן שוב. הפעם הוא ידע שאין לו מה להתעסק עם שאלות בנושאים שהוא יודע שהם קשים לו, אבל שמצד שני אסור לו לעוף על שאלות שנראות לו קלות, כי ככה טועים. שימו לב שכאשר אני אומר לקפוץ על שאלות שנראות קשות אני לא מתכוון להתחיל עכשיו לקפוץ על שאלות בסיטונות, כי זה כמובן לא יעשה טוב לציון שלכם. אתם צריכים להפעיל שיקול דעת ולהחליט פר שאלה. רק ככה תוכלו אתם, ועידו, לשים מספיק זמן על הרוב הגדול של השאלות, גם בזכות זה שקפצתם על מיעוט השאלות הנוראיות. ואז תראו ככה:


זה קצת נוגד אינטואיציה לעבוד ככה, כי אנחנו רגילים להתאמץ על מה שקשה ולעוף על מה שקל וכאן אני אומר לעשות בדיוק ההפך, אבל זה עובד!


 avi@yulzari.net  | 054-4768478 | תל-אביב

  • Black Facebook Icon
  • Black Twitter Icon

© כל הזכויות שמורות לאבי יולזרי, 1999 - 2018. השימוש באתר כפוף לתנאי השימוש. בעת הזנת כתובת המייל לטובת קבלת מבחן לדוגמה או בעת הרשמה לאתר תצורפ/י לרשימת התפוצה שלי, שאני לא שולח דרכה (כמעט) כלום. ניתן בכל עת לבקש להסיר את עצמכם מהרשימה במייל אליי או בלחיצה על כפתור ה״הסר״ בדואר שמתקבל דרך הרשימה. טל״ח.